במה לכשרות » הלכות תשעת הימים

הלכות תשעת הימים

מו"ר הרב אליקים לבנון

א.    תשעת הימים

משנכנס אב ממעטים בשמחה.

כלומר: מיום חמישי בלילה, אור ליום שישי, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".

  1. 1.       השמחה האסורה היא: בנין של שמחה, נטיעה של שמחה ומשא ומתן של שמחה. כלומר: הרחבת דיור, סיוד הדירה וכד', מוגדרים כ"שמחה", והם לצורך  הרווחה, שאפשר לחיות גם בלעדיהם. לכן אסורים. כמו כן, שתילת דשא או פרחים, להרווחה, אסורים. נטיעת עצי פרי, בודאי בארץ ישראל, היא מצוה ומותרת. כל זאת, כמובן בשנים רגילות. השנה, שנת שמיטה, כל נטיעה ושתילה אסורים. בניה המחזקת אחיזתנו בארץ אף היא מותרת.
  2. 2.       משא ומתן היינו מסחר, קניה ומכירה לשם רווחים, יש אוסרים רק קניית ומכירת כלי כסף של צרכי חתונה. ויש אוסרים כל קנייה ומכירה להרווחה. ראוי להמנע מקניות שאינן מחויבות.

מי שאבדו נעליו (שכיח אצל ילדים..) מותר לקנות נעליים חדשות ולנעול אותם.

  1. 3.       זוג צעיר המתחתן אחרי ט' באב, מותר לשכור או לקנות דירה וכן שאר קניות לחתונה.

 

ב.     תספורת וכביסה

  1. 1.       אשכנזים נוהגים שלא להסתפר ולהתגלח מי"ז בתמוז, מנהג ספרדים שלא להסתפר ולהתגלח רק בשבוע שחל בו ט' באב, כלומר ממוצאי שבת חזון.
  2. 2.       כל כביסה, קבעו חכמים, שיש בה שמחה, כאשר בגד מתחדש, והרי זה דומה לקונה בגד חדש ששמח בו. לכן אסרו חכמים כביסה בשבוע שחל בו ט' באב.

רוב הספרדים, אכן נוהגים לאסור כביסה רק ממוצאי שבת חזון.

  1. 3.       אשכנזים, נוהגים להחמיר ולאסור כיבוס מראש חודש אב, גם בליל ר"ח, אסור.

אולם, מי שיש לו רק בגד אחד לשבת והוא התלכלך, או שיש לו כמה בגדים לשבת וכולם התלכלכו, מותר לו לכבס בגד אחד ביום חמישי או שישי לכבוד שבת חזון.

  1. 4.       כשם שנאסר כיבוס לאשכנזים, כך אסור ללבוש בגד מכובס. מאחר וכמעט לא אפשרי ללכת שבוע שלם בלא להחליף בגדים, אם רוצה להחליף, ישליך את הבגד המכובס על הרצפה וינענעו לכאן ולכאן, כדי לאבד את חידושו, ואח"כ ילבשנו.
  2. 5.       כשם שאסורה כביסה, נאסר גם לגהץ, כל אחד לפי מנהגו, לאשכנזים מא' אב, ולספרדים ממוצאי שבת חזון.
  3. 6.       כביסת בגדי תינוקות וילדים עד קרוב לגיל מצוות, מותרת אפילו אחר שבת חזון, הואיל ואין שמחה בכביסתם.
  4. 7.       בגדים שאם לא יכבסו אותם עלולים להעלות עובש או לקבל ריח רע, גם לאשכנזים מותר לכבס, עד "שבוע שחל בו", היינו עד ערב שבת חזון, מפני שהם כ"דבר האבד", ודי בו כדי להתיר איסור התלוי במנהג.
  5. 8.       הדינים הללו אמורים הן בבגדי חול והן בבגדי שבת, ובכל סוגי הבגדים.

ג.      רחיצה

  1. 1.       עיקר הדין הוא, שרחיצה אסורה רק בט' באב עצמו (אחד מחמשת העינויים). אולם, אשכנזים מחמירים, ואין רוחצים כבר מר"ח אב.
  2. 2.       רוב הספרדים נזהרים מלרחוץ רק בשבוע שחל בו.
  3. 3.       הרחיצה שנהגו לאוסרה היא "רחיצה של תענוג", במים חמים, עם סבון או שמפו ריחניים וכד'. רחיצה לשם נקיון, בכל מקרה מותרת.

בימים אלה שהם ימים חמים, הרחיצה היא לנקיון, ומותר לרחוץ במים קרים או פושרים, רצוי, עם סבון פשוט.

 

ד.     בשר ויין

נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב.

הבדלה במוצ"ש, פרשת מטות-מסעי, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.

 

ה.    מוסיקה, תפירה, סריגה וכד'.

  1. 1.       מוסיקה: הפוסקים חלוקים בשאלה, האם מותר לנגן ולשמוע מוסיקה בכל ימות השנה. למעשה, בכל ימות השנה נוהגים להקל ולשמוע, כדעת הפוסקים המתירים (רש"י, תוס', רמ"א בסימן תקס,ג). בתשעת הימים ראוי לנהוג כפוסקים האוסרים (שיטת הרמב"ם)  ולהימנע מניגון ושמיעת מוסיקה.

שמיעת מוסיקה ווקאלית, מותרת.

הסובל ממתח או חרדה, ומוסיקה מרגיעה אותו, ישמע מדיסקים או קלטות וכד'.

  1. 2.       שידוכין: למרות שאין מתחתנים, מותר להשתדך (ואף לכתוב שטר תנאים, לנוהגים), בלי מוסיקה ובלי ריקודים.
  2. 3.       נהגו שלא לסרוג או לתפור בגד חדש בתשעת הימים. תיקונים קלים כמו תפר שנפתח או כפתור שנתלש, מותר לתופרם.
  3. 4.       טיולים:  אע"פ שמותר לטייל, ראוי שלא לצאת לבילויים וטיולים מפני שהימים הם ימי סכנה. מסלול פשוט, ללא עליות וירידות קשות, אפשר ללכת גם בימים אלה.

 

ו.       שבת פרשת דברים, ט' באב

א.      בשבת, גם מהצהריים ואילך, מותר ללמוד ולעסוק בתורה. אעפ"כ ראוי לעסוק רק בעיניני ט' באב, דברי הלכה או אגדה השייכים ליום.

ב.      בדרך כלל בסעודה המפסקת אסור לאכול בשר ולשתות יין. אולם, בשבת, מותר לאכול בסעודה שלישית הכל. יש להקפיד ולסיים את הסעודה כמה דקות לפני שקיעה, דהיינו בערך ב19:40. מברכים בזימון כרגיל.

משעה 19:44 מתחיל הצום, ואסורים בכל חמשת העינויים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.

ג.        מי שחולץ נעליים והולך יחף, לא יחלוץ  אלא לאחר אמירת "ברכו" בבית הכנסת, בתפילת ערבית של מוצ"ש. אולם, הנועל נעלי גומי, המותרים בט' באב, מותר לנעול אותם גם במהלך השבת או לקראת צאת השבת.

ד.      צאת שבת בשעה 20:23 (משתנה בדקות, לפי מנהג המקום). מיד בצאת שבת יאמר כל אחד: ברוך המבדיל בין קודש לחול, ומדליקים נר הבדלה, ומברכים עליו, בורא מאורי האש. (אין הבדלה על יין וכו' במוצ"ש). אח"כ מותר להכין את ספרי הקינות וללכת עמם לבית כנסת. רצוי לאחר את זמן תפילת ערבית ב10-15 דקות, כדי שיהא זמן ללכת לבית הכנסת עם הקינות.

 

ז.       הבדלה – למי שאוכל בצום ט' באב

א.      כזכור, יום ט' באב חל השנה בשבת והצום נדחה ליום י' באב, משקיעת החמה בצאת השבת (שעה 19:44) ועד צאת הכוכבים של יום ראשון.

ב.      במוצאי שבת אין עושים הבדלה, אלא רק מברכים על הנר:"בורא מאורי האש". במוצאי הצום מבדילים, מברכים הגפן והמבדיל.

ג.        מי שהותר לו לאכול ולשתות בצום, לפני שאוכל חייב להבדיל.

אם אינו צם כלל ומתחיל לאכול בלילה, מיד לאחר צאת השבת, יבדיל כרגיל בצאת השבת ויברך הגפן על מיץ ענבים, בורא מאורי האש על נר והמבדיל ואינו מברך על הבשמים.

ד.      אם אחד מבני הבית שהותר לו לאכול מבדיל בצאת שבת או במהלך יום ראשון, רשאים אחרים הצמים לשמוע הבדלה ואינם צריכים להבדיל במוצאי הצום.

ה.      הפטורים מלצום הם:

  1. 1.       חולה שיש בו סכנה, הדרוש לאכול או לשתות.
  2. 2.       חולה שאין בו סכנה,כמו מי שיש לו חום מעל 37.5 מעלות.
  3. 3.       מי שנולד לו בן זכר ביום ראשון, ונימול ביום ראשון י' באב, יכול להתפלל מנחה גדולה, ביום ראשון (משעה 13:19) ואח"כ לשבור את הצום. הואיל והצום נדחה, התירו לבעלי הברית (אבי הבן,המוהל והסנדק) להפסיק את הצום בצהרים.

כאמור, כל אלה – יעשו הבדלה ואח"כ יאכלו וישתו.

 

ח.    מוצאי שבת, יום ראשון י' מנחם אב

א.      במשך הצום, יש להזהר ליטול ידים רק עד קשרי אצבעותיו.

ב.      אין יושבים על כיסא, אלא על מקום נמוך מהרגיל.

ג.        בבקר, יש ספרדים המניחים טלית ותפילין, אבל רבים מהספרדים וכן האשכנזים אינם מניחים טלית ותפילין בבקר אלא במנחה.

ד.      מחצות היום, שעה 12:45, אפשר לשבת על כיסא. (אע"פ שהמנהג לשבת בחצות היום הוא ביום ט' באב, ובשנה זו צמים בי' אב, בכל זאת לא נשתנה המנהג).

ה.      במוצאי הצום, מתפללים ערבית בשעה 20:01, צאת הכוכבים, אבל סיום הצום הוא כמה דקות אח"כ בשעה 20:09.

מאחר ובמוצאי שבת לא עשו הבדלה , עושים הבדלה בסיום י' אב, ומברכים על היין, ברכת הגפן, והמבדיל וכו' בלבד, (ללא נר ובשמים). גם הבדלה זו יש לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל שותה.

ו.        השנה, שצום ט' באב נדחה, אין מגבלות במוצאי הצום, שהוא מוצאי י' באב. מותר לרחוץ, לכבס ולהסתפר. נהגו בלילה לא לאכול בשר ולשתות יין. למחרת, בבוקר י"א, מותר הכל.

 

ט.    מעוברות, יולדות ומניקות

יולדת, בתוך שלושים יום ללידה

א.      ט' באב חמור מהצומות האחרים, ונשים מעוברות או מניקות חייבות לצום.

ב.      אולם, הלכה נוספת היא: חולה פטור מהצום.

ג.        הגדרת המושג חולה: חלה כל גופו (אע"פ שאין כל סכנה בחולי).

ד.      לדוגמא:           

1) יולדת בתוך 30 יום ללידת הנחשבת כחולה. כלומר: אם ילדה בתאריך ט' בתמוז או אחרי כן, פטורה מהצום.

2) מי שיש לו חום (יותר מ37.5) נחשב כחולה. כאב או חולשה הגורמים לאדם בהכרח לשכב במיטה, אף זה מוגדר כחולי.

ה.      לכן- הלכה למעשה:

מעוברת או מניקה תתחיל לצום כרגיל, מתוך כוונה לצום לפחות עד הבוקר. אם בבוקר היא מרגישה רעב או צמא המנטרל אותה מפעילות, או שהיא מרגישה סחרחורת או בחילה, מסוג ההרגשות הגורמות לאדם להיקרא "חולה", מיד היא פטורה מלצום. (לתשומת לב: כמעט כל אדם חש חולשה ביום צום, מדובר כאן על הרגשת חולשה יותר מהחולשה המקובלת)? גם אם הרגשות כאלה הקדימו לבוא, וכבר בערב או בלילה היא "חולה", פטורה מלהמשיך לצום.

ו.        מניקה אשר מרגישה שהחלב עומד להיגמר, ואין לה ממה להניק את תינוקה, מותרת לאכול ולשתות מיד.

ז.       כל הפטור מן הצום, מותר לו לאכול ולשתות כל כמות הנדרשת לו. אין בט' באב דין אכילה ושתיה לשיעורין.

 

יהפוך לנו הקב"ה את הימים הללו לששון ולשמחה!

© כל הזכויות שמורות לכושרות