קמח לבן

ערכים קרובים:
קמח נקי מחרקים

הנגיעות בקמח ידועה מימי קדם ואף הוזכרה בשולחן ערוך ובפוסקים נוספים. לפני הטחינה מאוחסנות החיטים זמן רב (לעיתים כשנה ויותר) ובשלב זה מתרבים בהם חרקים שונים. לאחר טחינתו עובר הקמח בצינורות ארוכים ומפותלים, ובמקומות שונים ישנן התגבשויות קמח המהוות כר נרחב להתפתחות מושבות חרקים המתערבים בקמח. לפעמים לאחר הטחינה הקמח מאוחסן זמן ארוך בתחנות הקמח במחסני רשתות השיווק, או בחנויות. בשלבים אלו עלולים לחדור אל הקמח חרקים שונים.  עקב גודלם הזעיר ודמיונם לקמח (בצבע לבן, בז', שקוף) ישנו קושי רב לזהות את החרקים שבקמח, ומשום כך יש לנפותו בנפה צפופה בה החרקים אינם עוברים.

על הנפה לעיתים נותר קמח מהניפוי הקודם, בו עלולים להצטבר חרקים או ביצים, לכן לפני הניפוי כדאי להכות קלות את הנפה על משטח קשה ולנגב היטב את הנפה מכל צדדיה בעזרת נייר יבש או מטלית יבשה. את הנקיון מומלץ לבצע גם לאחר הניפוי, ולאחסן את הנפה בתוך שקית נקייה במקום קריר ויבש.

את הקמח המנופה אפשר לשמור בקירור לזמן רב, אך אם הקמח נותר בחוץ, אפילו רק כ4 שעות (גם אם נותר באריזה סגורה) יש לנפותו שנית. (לענין קמח שנקנה כשהוא נקי מחרקים ראו כאן)

 הערות:

הנפה הדרושה - כדי להבטיח שהחרקים לא יעברו בנקבי הנפה יש להשתמש בנפה בצפיפות של 60 מ"ש לכל הפחות. צפיפות הנפה נמדדת על פי מספר החורים שיש בשורה אחד של חורים לאורך אינץ' (2.54 ס"מ) במידה והצפיפות אינה מסומנת על גבי הנפה אפשר למדוד באופן ידני כמה חורים ישנם בשורה באורך חצי ס"מ ולהכפיל X5. לכלי עזר לבדיקת הנפה לחץ כאן.

אחסון שאינו נאות עלול להרבות את הנגיעות בקמח, לכן אין לאחסן את הקמח בשקית פתוחה או במקום חם וחשוף לשמש, אלא בשקית או בצנצנת סגורה היטב המונחת במקום קריר ומאוורר.

יש הטוענים שבימינו הקמח נקי מחרקים. רוב הטוענים כן לא בדקו את הנותר בנפה לאחר הניפוי, ומסתמכים על תחושתם שהחרקים לא בלטו להם לעין. הסקת המסקנות הזו אינה נכונה מפני שקשה מאוד לזהות את החרקים בקמח, מאחר שהקמח עוטף אותם וחלקם דומים לו מאוד.