מצער לראות את מיעוט העיסוק הציבורי בצד ההלכתי של הנושא של ט"ו בשבט. בחודש שבט מתקיימות עשרות שיחות של ארגון כושרות בכל רחבי הארץ. בשיחות מתגלה כי הציבור אינו מודע לבעיות ההלכתיות הרבות שישנן בנושא זה,  עורלה, טבל, חומרי לוואי וחרקים כפי שיבואר בהמשך אלו כללים אשר בפירות ט"ו בשבט מתפרטים לפרטים רבים אשר כדאי לשים לב אליהם.

1.ערלה: פירות עץ שהם ערלה, אסורים מן התורה גם בזמן הזה. אכילת פרי ערלה שווה מבחינת החומרא ההלכתית לאכילת נבילה וטריפה. חובה להקפיד על בדיקת הפירות הבאים לפינו.

2.טבל: חובה להפריש תרומות ומעשרות מכל פרי או ירק הגדל בארץ ישראל. בזמן הזה, החובה היא מדרבנן, אבל בעת שההפרשה נוהגת מן התורה, אכילת טבל היא איסור חמור, שעונשו מיתה בידי שמים. ולכן, אם אין ביטחון שהופרשו תרומות ומעשרות, עלינו להפריש, מספק, בלי ברכה.

3.חומרי לווי: בפירות מיובשים או מסוכרים, יש תוספות של חומרים, כמו צבעי מאכל או חומרי טעם וריח, שחלקם אינם כשרים. יש לוודא שגם על החומרים הללו יש הכשר.

4.חרקים: פירות וירקות רבים נגועים בחרקים. חלק ניתן לבדיקה שצריך לדעת כיצד לבצעה וחלק מהפירות כלל לא ניתן להיבדק על ידי אדם בשל הנגיעות הגבוהה ומבנה הפרי.