בתבלינים יש חשש גדול של ערבוב של חמץ, בעיקר גרגרי חיטה, המעורבים בין הגרגרים הנטחנים לאבקת תבלין המוכן לשימוש. אם לא בוררים היטב את הגרגרים לפני טחינתם, החיטים נטחנים ביחד עם התבלין. בשלב זה, החיטה המעורבת טרם באה במגע עם מים ועדיין לא החמיצה. אבל כאשר משתמשים בתבלין בפסח עצמו, החיטה שבתוכו נהפכת לחמץ, והמאכל נאסר באכילה כי חמץ בפסח  לא מתבטל אפילו כאשר הוא בכמות קטנה מאד יחסית לשאר התבלין. בשנים האחרונות נמצאו גרגרי חיטה בין גרגרי כוסברה, חילבה, הל, כמון ועוד. על כן, נצרכת זהירות גדולה כאשר רוכשים תבלינים לפסח, ואין לומר: "מה יכול להיות בתבלין שאינו כשר לפסח?". בנוסף, התבלנים אינם תמיד "טהורים" כלומר 100% תבלין, אלא עם תוספות של שמן וחומרים נלווים. בשל כך, אלו שלא אוכלים קטניות בימי הפסח צריכים להקפיד לקנות תבלינים עם ציון כשרות של "ללא חשש קטניות".אמנם, גם על אריזות של קטניות שכתוב "כשר לפסח לאוכלי קטניות", למשל: אורז, שומשום, גרגרי חומוס ושעועית ועוד, הכיתוב הזה מעיד אך ורק על כשרותם, שלא עברו עיבוד עם חמץ. אולם, עדיין יתכן שמעורבים בפנים גרגרי חיטה או שעור, וחובה לברור אותם לפני השימוש. בברירה זו יש מנהגים שונים: יש שבודקים שלוש פעמים, ויש הבודקים שבע פעמים לפני השימוש, ואין לשנות ממנהג אבות.