יש הרבה אנשים שלא חפצים לסמוך על ההיתר ולכן הם מנסים "לגמור" את כל החמץ שיש ברשותם לפני הפסח, ואת הנותר שורפים. מאידך, יש יהודים טובים רבים שכן מוכרים את החמץ שלהם, וכמעט כל בעלי העסקים עושים כן ואין פוצה פה ומצפצף. כך נוהגים בכל מערכות הכשרות הממלכתיים והפרטיים כאחד. אולם, ליהודי הפרטי כדאי לדעת, שיש לא מעט מוצרים שאנשים חושבים שהם חמץ ולאמתו של דבר הם כלל וכלל אינם חמץ או שהם תערובות של חמץ שהתבטלו בשישים לפני הפסח ואין שום בעיה הלכתית למוכרם, אף למחמירים שלא למכור.
1. המוצר המפתיע ביותר הוא ללא ספק - הקמח. על פי מאמר מעמיק וממצה של "העדה החרדית", כל הקמח הנטחן בתחנות שתחת השגחתם אינו חמץ ואפשר לשמור אותו לשימוש לאחר הפסח.
2. "שמרים יבשים" אינם חמץ.
3. כל מוצר שלא כתוב עליו "מכיל גלוטן" אינו מכיל חמץ ממש ואפשר למוכרו, למרות שודאי שאין להשתמש בפסח בשום מוצר בלא הכשר מפורש שהוא "כשר לפסח". 
4. רוב התרופות אינן חמץ וחלקן הן תערובת חמץ (חוץ מסירופים). את התרופות הכשרות ניתן לבדוק באתר של קופ"ח "כללית" כשבוע לפני פסח