"הלכות מנגל"
המנגל
מנגל לצליית בשר,עוף,כבד,לב, דגים הוא כלי בישול לכל דבר לכן:
- במידה והרשת אינה מתוצרת יהודי - חובה להטבילה בברכה.
- שאר חלקי המנגל אינם טעונים טבילה כיון שאינם מגיעים למגע עם המזון.
- רשת של "מנגל חד פעמי" אינה טעונה טבילה.
שיפודים
- שיפודים העשויים ממתכת טעונים טבילה עם ברכה כנ"ל
- שיפודים מעץ אינם טעונים טבילה וגם אין צורך לרכוש אותם עם ציון כשרות כי הם אינם מעובדים או משוכים בחומרים לא כשרים.
תשומת לב ביחס לבשר
כל סוגי הבשר אותם אנו צורכים, זקוקים לאישור כשרות. הן חלקי הבשר או העוף הבאים ללא עיבוד, והן אלה הנקנים כשהם מעובדים כדוגמת: קבב, המבורגר, נקניק, נקניקיות וכד'.
במוצרי הבשר או העוף המעובדים, יש להקפיד הקפדת יתר, בגלל החומרים הנוספים המעורבים בהם כגון: תבלינים, חלבונים , סיבים תזונתיים, קמחים, מייצבים, פוספטים, ניטרטים ועוד.
בשר "חלק" או "כשר" בבשר בקר וצאן, יש הבדל הלכתי בין בשר "כשר" לבשר "חלק – גלאט"
מחבר השו"ע מחמיר, ומתיר לאכול רק בשר "חלק". הרמ"א לעומתו מתיר גם "כשר".
בין הספרדים רובם מקפידים על אכילת בשר "חלק", כשיטת המחבר, אך יש קהילות כגון יוצאי צפון אפריקה, אשר קיבלו את פסק הרמ"א ואוכלים גם בשר "כשר".
בין האשכנזים, יש שקיבלו על עצמם חומרת השו"ע ואוכלים רק "חלק". אך יש הנוהגים כרמ"א ואוכלים גם "כשר".
כאמור – ההבדל בין "חלק" ל"כשר" הוא אך ורק בבשר בקר וצאן.
בעופות, בן עוף הרגיל ובן בשר הודו, אין הגדרה הלכתית כזאת.
היצרנים כותבים על המוצר "חלק" ברצותם לומר שהוא כשר למהדרין.
זיופי כשרות
לאחרונה נתגלו מספר מקרים בהם נמכר בשר פיגולים תחת חותמת "כשר" או אף "כשר למהדרין"
חכמים הצריכו שכל בשר המובל ממקום השחיטה יהיה מסומן בשתי חותמות:" חותם בתוך חותם".
לכן מומלץ לקנות בשר, הן בשר בקר וצאן והן בשר עוף, הן בשר מעובד והן בשר לא מעובד, אך ורק במקומות מפוקחים, או באריזות חתומות, של הכשרים ידועים ומוכרים, בהם חשש הזיוף הוא מזערי.
בשר "מוכשר" ובשר "לא מוכשר"
"מוכשר" דהיינו בשר שעבר תהליך הכשרה של הוצאת הדם ע"י מלח. בשר מוכשר מוכן לאכילה ולא צריך לעבור שום תהליך הכשרה נוסף. בשר לא מוכשר הינו עדיין ספוג דם ואסור לאכלו לפני שמוצאים ממנו את דמו. הוצאת הדם (הכשרת הבשר) ניתן להיעשות או ע"י מליחת הבשר שהוא מורכב משלושה שלבים:
1) שריה במים משך חצי שעה.
2) מליחת הבשר למשך שעה כאשר הוא יושב ע"ג כלי נקוב כדי שהבשר לא ישהה בתוך הדם שיוצא ממנו.
3) הדחת הבשר היטב.
לחילופין אפשר להוציא את הדם ע"י צלייה בלא להיזדקק לכל תהליך המליחה.
כמעט ולא ניתן היום למצוא בשווקים בשר לא מוכשר, אבל בכל אופן כאשר עורכים קניות צריך לשים לב לכך. לאחר שקונים בשר מוכשר ניתן לבשל או לצלות אותו בלא טיפול נוסף.
כבד – לב – נמכרים כאשר אינם מוכשרים, תהליך הכשרתו בצלייה לפי הפרוט הבא:
אשכנזים:
- הדחה – שטיפה טובה.
- חיתוך שתי וערב – לחתוך חתך קטן בתוך הכבד בצורת שתי וערב, או לנקב אותו מצד לצד מספר פעמים. את הלב יש לחתוך לאורכו, ולפתוח אותו כדי שיהיה מקום לדם לצאת, כמו"כ יש להסיר את ערלת הלב???
- מליחה קלה סמוך מאד לצלייה (מלח גס דווקא)
- צלייה ע"ג אש קטנה אן מנגל חשמלי(כאשר החיתוך הוא כלפי האש) לפחות עד חצי בישול (לא צריך לשרוף אותו!)
- הדחה קלה במים
- כלי הצלייה: בעת הצלייה של בשר לא מוכשר, מכל סוג שהוא, הדם היוצא ממנו נוטף על הכלים, ונבלע בהם. לכן צריך לייחד רשת, סכין חיתוך, מזלג להפוך את הבשר, ולהשתמש בהם אך ורק לצליית בשרים לא מוכשרים.
מותר להשתמש בהם שימוש חוזר לצלייה, שיפוד עץ אינו ניתן לשימוש חוזר.
ספרדים:
רק צלייה, לפחות עד חצי בישול (לא צריך לשרוף אותו!)
חלק מהספרדים, בעיקר יוצאי צפון אפריקה, נוהגים כמו אשכנזים בנושא הזה, וכמובן שכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
(כל הדינים של כבדלב משתנים כאשר רוצים לבשל את הכבדלב לאחר הצלייה ועל כך נכתוב באחד העידכונים הבאים)
חרקים
באופן כללי כאשר אוכלים בחוץ במקום פתוח צריך לנהוג במשנה זהירות לגבי חרקים , בעיקר מעופפים, העלולים לנחות על גבי האוכל. כל אחד יחפש את הדרך שלו כיצד להינצל מכך כי אכילת חרק הוא איסור חמור מאד(5 או 6 איסורי דאורייתא).