על מנת לדעת שהתעודה המוצבת בחנות כלשהי כשרה הוציא רפי יוחאי, מנהל אגף ההונאה בכשרות ברבנות הראשית הנחיות אשר מסייעות לבדוק את אמינותה של תעודת הכשרות.
1. על הציבור לוודא כי התעודה הניצבת לפניו היא מקורית ולא מצולמת. יש לציין כי
כיום ניתן לזייף ולצלם תעודה צבעונית.
2. התעודה שייכת לרבנות המקומית בו שוכן העסק ולא לרבנות מחוץ לתחום השיפוט.
3. התעודה הינה של הרבנות ולא של גוף פרטי.
4. התעודה חתומה ע"י הרב המקומי ולא בלנקו.
5. רצוי שיופיע על גבי התעודה גם מס' תעודה (לא חובה)
6. שם בית העסק המצוין בתעודה שווה לשם בית העסק הניצב מולו.
7. גם אם שם בית העסק נכון צריך לוודא כי הכתובת היא אותה כתובת, הואיל ולעיתים
ישנם מס' סניפים לאותה חברה אך לא כולם תחת כשרות.
8. תעודת הכשרות הינה בתוקף.
9. רצוי לשאול את בעל העסק מה שם המשגיח והאם אפשר לקבל את מס' הטלפון הנייד.
10. האם התעודה מוצגת בגלוי.
11. תעודה שלא בתוקף לא להיכנס גם אם בעל העסק יטען כי האשמה היא ברבנות וכו' .
יש לכך ערך חינוכי ממדרגה ראשונה.
12. במידה ופוגשים משגיח (או בשיחת טלפון) לא יזיק לשאול את המשגיח כיצד מתבצעת
ההשגחה וכו'.
בסיפור הבא ניתן לראות התנהגות נכונה של צרכן במסעדה
זה זמן מה שאני מחפש מסעדה איכותית באזור מגורי, מה לא ניסיתי, אבל כנראה שלחבריי ולי יש טעם שונה במסעדות. לבסוף החלטתי כי יהיה מה שיהיה ננסה למצוא מסעדה באינטרנט. נכנסתי לאחד האתרים מילאתי מספר נתונים בסיסים (לא מעשנים. תודה) והקלקתי על המסעדה הראשונה שהופיעה. "אבו לאפה". סגרתי את המחשב והחשתי את צעדי לעבר המקום לא לפני שצרפתי את חברי מוטי לארוחת השחיתות.
לאחר נסיעה קצרה התגלה לפני בנין משרדים שבתחתיתו פועלת מסעדת "אבו לאפה". בחזית החלון הפונה לרחוב הופיעה תעודת כשרות.
"יפה" אמרתי "סוף סוף מניחים את התעודה במקום בולט ולא צריך להתאמץ".
"משהו נראה לי מסריח" אמר מוטי.
"למה מסריח? דווקא נקי פה" אמרתי.
"זהו, שהתעודה מצולמת, זה לא מבשר טובות".
"זה כלום.. הנה בא נכנס נבקש ממנו את התעודה המקורית".
נכנסנו.
"סליחה, יש לכם תעודת כשרות?"
"כן היא תלויה בחוץ אמרה הקופאית"
בעל הבית שהבחין בנו מיד הגיב "לא, לא, התעודה בחוץ היא של הסניף ברחובות. התעודה שלנו הגיע היום הנה היא תלויה על הקיר פה" אמר תוך כדי שהוא מצביע על הקיר מאחוריו.
"אפשר לבחון את התעודה מקרוב?" בקש מוטי.
"כן, בשמחה. תדע לך לאחרונה ניסו כמה פעמים לסדר אותי עם כל תעודות של כל מיני אנשים פרטים שאינם קשורים לרבנות. שפכתי הרבה כסף על הדברים האלה." אמר בגאווה.
"השם שכתוב פה זה מסעדת אמא לאפה, לא ממש דומה לשלט בחוץ"
"כן זה היה לפני ששינו את השם של המסעדה..." התחיל לגמגם בעל המסעדה "הנה תסתכל התאריך פה לפני שנה.."
פניו של מוטי התעוותו "לפני שנה?!?!"
"לא,לא, אל תתפוס אותי במילה.... זה בגלל התקציב של משרד הדתות שהתבטל / הועבר / שונה.. הרבנות עושה לנו בעיות בגלל ההסתדרות..."
- האמת שאני לא הצלחתי לעקוב אחרי שטף המילים והסקירה הפוליטית שהעביר בעל המסעדה. אבל התחלתי להבין שאת ארוחת הצהריים אצטרך לחפש במקום אחר.
"הנה בבקשה זה מספר הטלפון של המשגיח"
מוטי לא הסס ושלף את מכשיר הטלפון.
"תודה רבה" אמר מוטי בחיוך לבעל המסעדה. "נשמח לחזור שהמסעדה תהיה כשרה"
בעל המסעדה עמד נבוך.
יצאנו, חזרה אל הרחוב הסואן.
"תגיד מוטי יש משהו אחד שאני חייב לשאול אותך..."
"כן.."
"אתה תמיד חוקר ככה לפני שאתה אוכל לאפה?"
"האמת שכן, אבל הפעם זה פשוט צעק... על התעודה "שכחו" לשים חותמת למטה" אמר בחיוך.
חייכתי. אומנם כבר יצא לי התיאבון, אבל למדתי שיעור חשוב.
כיום ניתן לזייף ולצלם תעודה צבעונית.
2. התעודה שייכת לרבנות המקומית בו שוכן העסק ולא לרבנות מחוץ לתחום השיפוט.
3. התעודה הינה של הרבנות ולא של גוף פרטי.
4. התעודה חתומה ע"י הרב המקומי ולא בלנקו.
5. רצוי שיופיע על גבי התעודה גם מס' תעודה (לא חובה)
6. שם בית העסק המצוין בתעודה שווה לשם בית העסק הניצב מולו.
7. גם אם שם בית העסק נכון צריך לוודא כי הכתובת היא אותה כתובת, הואיל ולעיתים
ישנם מס' סניפים לאותה חברה אך לא כולם תחת כשרות.
8. תעודת הכשרות הינה בתוקף.
9. רצוי לשאול את בעל העסק מה שם המשגיח והאם אפשר לקבל את מס' הטלפון הנייד.
10. האם התעודה מוצגת בגלוי.
11. תעודה שלא בתוקף לא להיכנס גם אם בעל העסק יטען כי האשמה היא ברבנות וכו' .
יש לכך ערך חינוכי ממדרגה ראשונה.
12. במידה ופוגשים משגיח (או בשיחת טלפון) לא יזיק לשאול את המשגיח כיצד מתבצעת
ההשגחה וכו'.
לאחר נסיעה קצרה התגלה לפני בנין משרדים שבתחתיתו פועלת מסעדת "אבו לאפה". בחזית החלון הפונה לרחוב הופיעה תעודת כשרות.
"יפה" אמרתי "סוף סוף מניחים את התעודה במקום בולט ולא צריך להתאמץ".
"משהו נראה לי מסריח" אמר מוטי.
"למה מסריח? דווקא נקי פה" אמרתי.
"זהו, שהתעודה מצולמת, זה לא מבשר טובות".
"זה כלום.. הנה בא נכנס נבקש ממנו את התעודה המקורית".
נכנסנו.
"סליחה, יש לכם תעודת כשרות?"
"כן היא תלויה בחוץ אמרה הקופאית"
בעל הבית שהבחין בנו מיד הגיב "לא, לא, התעודה בחוץ היא של הסניף ברחובות. התעודה שלנו הגיע היום הנה היא תלויה על הקיר פה" אמר תוך כדי שהוא מצביע על הקיר מאחוריו.
"אפשר לבחון את התעודה מקרוב?" בקש מוטי.
"כן, בשמחה. תדע לך לאחרונה ניסו כמה פעמים לסדר אותי עם כל תעודות של כל מיני אנשים פרטים שאינם קשורים לרבנות. שפכתי הרבה כסף על הדברים האלה." אמר בגאווה.
"השם שכתוב פה זה מסעדת אמא לאפה, לא ממש דומה לשלט בחוץ"
"כן זה היה לפני ששינו את השם של המסעדה..." התחיל לגמגם בעל המסעדה "הנה תסתכל התאריך פה לפני שנה.."
פניו של מוטי התעוותו "לפני שנה?!?!"
"לא,לא, אל תתפוס אותי במילה.... זה בגלל התקציב של משרד הדתות שהתבטל / הועבר / שונה.. הרבנות עושה לנו בעיות בגלל ההסתדרות..."
- האמת שאני לא הצלחתי לעקוב אחרי שטף המילים והסקירה הפוליטית שהעביר בעל המסעדה. אבל התחלתי להבין שאת ארוחת הצהריים אצטרך לחפש במקום אחר.
"הנה בבקשה זה מספר הטלפון של המשגיח"
מוטי לא הסס ושלף את מכשיר הטלפון.
בעל המסעדה עמד נבוך.
"תגיד מוטי יש משהו אחד שאני חייב לשאול אותך..."
"כן.."
"אתה תמיד חוקר ככה לפני שאתה אוכל לאפה?"
"האמת שכן, אבל הפעם זה פשוט צעק... על התעודה "שכחו" לשים חותמת למטה" אמר בחיוך.