ברוקולי וכרובית.
הירקות הללו הינם נחשבים כטעימים  ואהובים מאד על רבים, ובנוסף הם מלאים בויטמינים ומינרלים חשובים. אבל לצערנו, הם גם מלאים בחרקים רבים ומגוונים, והבעיתיות הגדולה היא, מבנה העלים שלהם שכמעט ולא מאפשר לנקותם ולבדקם כראוי. בתפרחת שלהם יש אלפי פרחים ומאות גבעולים וענפים הנגועים בעיקר בכנימות עלה וטריפסים. לעיתים יש בהם גם אקריות וזוחלי פרפרים. תלמידי חכמים המומחים בנושא החרקים במזון מסכימים פה אחד שאין אפשרות לנקותם ולהכשיר את הברוקולי והכרובית לאכילה בצורה הרגילה והאפשרות היחידה לאוכלם היא לחתוך ולזרוק את כל הפרחים ולהשאיר רק את הגבעולים.

כמובן שקיימת אפשרות  לגדלם בתנאים מיוחדים, המונעים כניסת חרקים בירק בזמן הגידול. בחודשי החורף ניתן למצוא כרובית וברוקולי טריים של חברת "חסלט" וחברת "גלאט עלים" אך לפעמים גם הן לא מצליחות לגדלם באופן נקי מחרקים ואז לא יימצאו ירקות כאלה בשוק. במשך כל השנה יש ירק נקי קפוא המשווק ע"י חברת "בודק" , חברת "עדן" בהשגחת הרב קמינצקי שהיא שייכת לחסלט וכן חברת קטיף בהר בהשגחת הרב דב ליאור.
 
יוצא, אם כן, שמי שרוצה לאכול את הברוקלי הזה ולא רוצה לאכול שרצים צריך לעשות כפי  שהזכרנו לעיל: להסיר את כל התפרחת, לשפשף ולשטוף היטב את כל הקלחים.

הרבנות הראשית מפרסמת עדכוני כשרות באתר של "המשרד לשירותי דת" (משרד הדתות לשעבר). בעדכון כשרות מס' 10 שנת תשס"ו פורסמו נתונים והנחיות ביחס לכרובית וברוקולי. מומלץ לעיין באתר זה ולקבל מידע נוסף ורב בענייני כשרות.
 
ירקות עלים
קטגוריה זו כוללת את כל ירקות העלים הטריים והקפואים, כגון: חסה, כרוב, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בצל ירוק, ברוקולי, כרובית, עירית ועוד.
כיום, המצב שונה ממה שהיה בעבר. אפשר לומר שיש "מכה" של חרקים בכל העולם כולו. לדוגמא, משרד החקלאות של ארה"ב מתיר לשווק ברוקולי קפוא כאשר נמצאים שם עד 60 טריפסים (סוג של חרק) לכל 100 גרם. כאשר עושים חשבון שכל חרק כזה הינו 5 איסורי דאורייתא, יוצא שעל כל 100 גרם של ברוקולי ניתן חלילה לעבור על 300 לאווים.
האם אנו, כאנשים פשוטים במטבח הביתי, יכולים לנקות ולהשתמש בירקות עלים שאינם "מפוקחים" – שאינם ירקות המכונים "גוש קטיף"?
ראשית, צריך לדעת שעל כל עלה יכולים להימצא סוגים שונים של חרקים: טריפס, כנימת עלה, זבוב המנהרות, אקרית, פסוק, כנימת עש הטבק, זבוב כבול. חלקם יורדים בשטיפה אך חלקם לא.
תמונות של החרקים באתר הרבנות הראשית
 
בציבור מקובלות מספר דרכים כשיטות יעילות לנקות ירקות עלים. חלקן נבדקו בבדיקות מעבדה והוכח שהן אינן יעילות די הצורך. נבהיר אותן כדי למנוע טעויות.
 
הבהוב על גבי האש- בדרך כלל, האש הורגת את החרק ומתוך כך הוא מרפה את אחיזתו ונופל לתוך האש.  אולם,  דרך זו יעילה רק כאשר מהבהבים עלה אחר עלה ולא קבוצת עלים שהחום לא מגיע לכולם. אין בשיטה זו תועלת בירקות קפואים, כגון: קלחי תירס, ברוקולי וכרובית, כיון שהחרקים כבר מתו והם תפוסים בין הגרגרים או בתוך התפרחת.
שריה במי מלח או בחומץ – השריה בהחלט הורגת את החרקים אבל לא בהכרח מסירה אותם, ולעיתים הם נותרים תפוסים או צמודים לעלה או נשארים בתוך עובי העלה.
 
בשל כך, מוסכם כיום על כל הרבנים העוסקים בתחום הזה של ההלכה, שאין לרכוש מכל סוגי ירקות העלים שהזכרנו לעיל, אלא אם גודלו באופן "מפוקח" ומושגח על ידי רב שיש לו נסיון בתחום זה.
 
תות שדה
לאחרונה נמצא על תותים חרק שאינו יורד בשטיפה רגילה.
מי שחפץ לאוכלם, יש דרך מיוחדת לנקותם:
להסיר את העלה הירוק עם קצת מהתות ולהתבונן במקום החתך. אם נמצא שם חור או פתח בחלק העליון של התות אז צריך לחצות את התות כדי לבדוק שאין שם תולעת.
אבל אם התות סגור בחלק העליון שלו ניתן להמשיך את תהליך הניקוי.
מכיוון שהחרק שנמצא על התות אינו יורד בשטיפה רגילה, יש צורך לשפשף את התות עם ספוג או לקלף את כל החלק החיצוני של התות ואח"כ לשטוף ולאכול בלא בדיקה נוספת.
 
בצל
באופן כללי יש בעיה של חרקים בבצל יבש. לכן מומלץ מאד לקנות בצל שהוא קשה ולא רך. תהליך ניקוי שונה בין בצל חדש וטרי של קיץ לבצל של חורף שבעצם נקטף מספר חודשים לפני שהגיע אל השוק.
המעבר בין קיץ לחורף לעניין הבצל הוא בסביבות חודש אדר כאשר מגיעים הבצלים החדשים לשוק.
בקיץ יש להוריד בערך 1 ס"מ מהראש. אם הבצל סגור בצורה של טבעת בתוך טבעת ניתן לקלף את הקליפה החומה ועוד שכבה אחת לשטוף ולהשתמש.
אבל אם הבצל הוא רך ולא סגור או "תאומים" אז צריך לפרק את כל גלדי הבצל ולשטוף היטב. לאחר מכן ניתן להשתמש בלא בדיקה נוספת.
בחורף תמיד צריך לפרק את כל גלדי הבצל ולשטוף היטב. לאחר מכן ניתן להשתמש בלא בדיקה נוספת.