בדיקה לאחר שריה במים - ישנן מיני קטניות (כחומוס ומיני שעועית) שלא ניתן לראות אם הן נגועות, אלא לאחר שמשרים אותן לזמן ממושך במים. הסיבה לכך היא, שהחרקים נכנסו לתוך הקטנית כאשר הייתה ירוקה וטרייה. לאחר מכן, כאשר הקטנית התקשתה ויבשה, החרק נשאר בפנים והקליפה המכסה את הקטנית הופכת להיות אטומה, וכעת אין באפשרותנו להביט לתוכה ולראות מה נמצא בפנים. אולם, לאחר שרייה במים הקליפה מתרככת, ואז ניתן לראות דרכה את "פנימיותה" של הקטנית. סימנים אופייניים לנגיעות הם כרסום או כעין חלון שמעבר לו ניתן לראות כתם שצבעו בדרך כלל כהה.
שלבי הבדיקה הם:
- משרים את הקטניות במים למשך 12 שעות.
- מסננים ושוטפים.
- שוטחים על גבי כף היד מספר גרגרים ומביטים בצד העליון שלהם.
- על מנת לראות ולבדוק את צידם השני של הגרגרים, מכסים אותם בעזרת כף היד השניה והופכים את הידיים.
בדיקה חזותית ביבש - דרך זו מועילה לרוב סוגי הקטניות היבשות, כגון: חיטה, גריסים, פופקורן, עדשים, אורז, סולת ושומשום. בסוגים הללו, החרקים אינם נמצאים בתוך הגרגרים אלא ביניהם. לכן, יש לפזר את הגרגרים על גבי משטח ולהתבונן בתשומת לב ביניהם. מומלץ לבצע את הבדיקה על גבי משטח בצבע כתום או תכלת, מאחר ואין חרקים בצבעים הללו ואם הקטניות הנבדקות נגועות בחרקים הם יבלטו ויראו בקלות. לצורך הבדיקה ניתן להשתמש במשטח העשוי מ"מפל" שהוא כעין "פוליגל" חלק, ועליו לשטוח את הקטניות.